אין....

הבדידות הזאת

שאין עם מי לשתף.

גם בדברים הטובים.

היא נוראית.

סיפור מצחיק

היום, כשליוויתי את גפן לחוג הטקוואנדו שלו
נכנס איתנו למעלית ד"ר יפעת.
הוא היה הגניקולוג הראשון שלי
כשהייתי בת 14 או משהו כזה..
במקרה הוא גם הצנחן מהתמונה המפורסמת
של כיבוש הכותל.
ישר זיהיתי אותו ואמרתי לו:
אתה הגניקולוג הראשון שלי
מגיל 14
וזה הילד היחיד שלי

ואני בת 38.

לא יודעת למה תחמתי את כל האינפורמציה הזאת במשפט אחד.

אבל הוא היה כל כך מצחיק, מפוזר כזה ומתוק..

ואמר לי: תבואי, תעשי עוד.. מה.. אין בעיה

באמת, אפשר לעשות עוד.. נו בטח את רוצה, נכון?

ככה הוא ממלמל וכבר נסגרת הדלת..

ואני רק אמרתי לו: לא.. לא.. וחייכתי במבוכה

איזה איש מצחיק וחמוד.

בחיי, מה שזכרתי נשאר אותו הדבר.

הרי אף פעם לא שוכחים את הגניקולוג הראשון, לא?!

ועוד הצנחן מהכותל..

חולמים..

בהתחלה חלמנו ביחד

באיזשהו שלב כבר חלמתי לבד

ולא הבנתי

ולא הרגשתי

שאני חולמת לבד

עד שנפלה הגליוטינה.

וחתכה לי את כל החלומות.

לא נעים להתעורר

עם דם פזור לכל עבר

וראש כרות מתגלגל

על הכביש.



בלילות אני בוכה..

אם היא הייתה שם תמיד

למה לא הלכת אלייה כבר אז?

למה אני?

אני לא מבינה למה בחרת להתעלל בי?

אם היא תמיד רצתה אותך

למה לא נתת לה כבר אז?

אתה הרי כמו סמרטוט

מנגב כל אחת שרוצה אותך

למה דווקא אני?

למה דווקא אותי בחרת לשבור?

השארת אותי עם ילד

בלי כסף

ועם הידיעה שאתה איתה.

תשרוף אותי חיה

כבר היה יותר טוב!

אכזבת הלב..

אני אוהבת אותו

אני מתגעגעת אליו..

אפילו שהכל היה אשליה

הוא אדם רע

הוא נטש את הילד שלו

בלי אוכל

בלי החום שלו

בלי הקשר איתו

פשוט הסתובב והלך..

אף תירוץ לא מתקבל

אפילו לא מה שהוא מנסה למכור לאנשים בקשר אליי

הראש שלו חולה

את זה הוא לא יכול להסביר לאף אחד..

גם לא לעצמו.



הורים.

אבא שלו לימד אותו לשתות

אמא שלו לימדה אותו לשקר

ככה מגדלים עבריין.

עם הורים כאלה

מי בכלל צריך אוייבים?!



היום שהאהבה מתה.

היום בו האהבה מתה

הוא היום.

יום עצוב ומר

בו אתכנס לתוך הקונכיה פנימה

אסגור את חריצי האור מול עיניי

ואביע את תפילת הלב:

"אלי,

תן בי את השלווה

לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם.

אומץ

לשנות את הדברים אשר ביכולתי

ותבונה להבחין בין השניים."

אמן.

צור פוסט חדש 2014

זהו.

היא נגמרה   2013

היתה רעה.
פשוט שנה רעה.

לא זוכרת בה רגע אחד של נחת.
הכל התבלבל
התבלגן
נהרס
ונחרב..

אולי עכשיו קצת אור יכנס
יתן תקווה
השראה
אופטימיות
והרבה אהבה.